למה מחממי אינפרא-אדום בעלי תגובה מהירה הם פתרון מציל חיים לאפייה מורכבת
אם ניסיתם פעם לאפות מאכלים מורכבים, אתם יודעים שזה לא קשור רק להגדרת הטמפרטורה במחוון. זה קשור גם ל“קצב” שבו החום פועל.
כשאנו יוצרים מחממי מזון, אנו משתמשים במחממים בעלי קרינת אינפרא-אדום, מכיוון שהם מאפשרים לנו שליטה דייקנית בטמפרטורה. הסוד הוא המהירות – אנו מדברים על הפעלה וכיבוי של החום בתוך שניות, ולא בדקות.
הבעיה עם מחממים מסורתיים
רוב רכיבי החימום הם גדולים מדי. יש להם כמות גדולה מדי של אנרגיה תרמית, כך שהם נשארים חמים מאוד גם לאחר שכיבינו את המפסק. כך נוצרות קצוות חרוכים וקרום המאכל נהרס – החום ממשיך לחדור לתוך המזון.
מנורות האינפרא-אדום שלנו שונות. הן משתמשות בחוט קוורץ בעל מסה נמוכה, שמגיע לטמפרטורה המקסימלית כמעט מיד. ברגע שהבקר שלנו כובה את החשמל, האנרגיה יורדת מיד. כך ניתן לתכנת עקומת חימום שפועלת בצורה יעילה. ניתן לעבור משלב חימום בטמפרטורה נמוכה לשלב חימום בטמפרטורה גבוהה, בלי את העיכובים שקיימים בתנורים רגילים. זה מהיר ודייקן.
בחירת החומרים הנכונים
כדי שזה יעבוד, צריך הרבה אנרגיה במרחב קטן. אנו עוצבנו את המחממים האלה כך שהם יפגעו ישירות בפני השטח של המזון.
אך יש עצה אחת: אל תוותרו על מפסקים איכותיים. תצטרכו מפסקי Solid State Relay (SSR) מהירים ובקר PID. אם תנסו להשתמש במפסקים מכניים, הם יקלקלו את המגעים שלהם תוך כמה שבועות. האמינו לי, אתם לא רוצים להחליף אותם.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
הבעיה היא שמכיוון שהמנורות האלה פועלות בטמפרטורות גבוהות מאוד, זכוכית הקוורץ שלהן פגיעה מאוד. אסור לאפשר למזון לגעת במנורות. וחשוב מאוד לשמור על הזכוכית נקייה משומן. אם יצטבר שומן, הוא ייצור נקודות חם שעלולות לשבור את הצינור.
בנוסף, חשבו על זרימת האוויר. כשהמנורות פועלות במלוא העוצמה, הן יוצרות הרבה חום. ודאו שלמכשיר יש אוורור טוב, אחרת החשמל עלול לפגוע ברכיבי האלקטרוניקה של המכשיר יחד עם המזון.